- דיסארטריה: הפרעת דיבור שנובעת מחולשה, שיתוק וירידה בקואורדינציה של איברי ההיגוי – שפתיים, לחיים, לשון ולסת – כתוצאה מפגיעה במערכת העצבים המרכזית או הפריפרית. הדיסארטריה יכולה להתבטא על ידי רפיון שרירי או נוקשות שרירית ואופי הדיבור יושפע מכך.
- דיספרקסיה: הפרעת דיבור שמתבטאת בחוסר יכולת או ליקוי בהפקה של תנועה מכוונת של איברי ההיגוי – השפתיים, הלשון, הלסת או שרירי הגרון. כפועל יוצא מכך מתקבלת מובנות דיבור לקויה, כלומר – קושי להבין את הדיבור.